איך אפשר להימנע מאבחון שגוי של הפרעת קשב וריכוז?

פעמים רבות אני פוגש מבוגרים\ות רבים אשר מדברים\ות על כך שבילדותם\ן היו חסרי מנוח, התקשו לשבת במקום אחד, נטו לחלום בהקיץ בזמן שהיו אמורים\ות להקשיב, להתפרץ לדברי אחרים בלי כוונה לפגוע, לשכוח חפצים חשובים בכל מיני מקומות, התקשו להתחיל דברים ולעתים גם לסיים. 80% מאנשים אלו מציגים\ות חלק מהתנהגויות אלו גם כמבוגרים\ות גם אם בעוצמה נמוכה יותר (ע"פ נתונים רשמיים של משרד הבריאות). התנהגויות אלו ואחרות מובילות פעמים רבות לקושי לתפקד בסביבה הבית ספרית (בשיעורים וגם בהפסקות), בחוגים ובפעילויות פנאי, וכמובן בקשרים בתוך המשפחה. כתוצאה מהתנהגויות אלו עשויה להיגרם מצוקה רבה למי שמבצע\ת אותן וכמובן לסביבתו\ה. לעתים התנהגויות אלו נובעות מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). הפרעה נוירולוגית-התפתחותית שעל פי מחקרים מצויה בשכיחות של עד 10% בקרב ילדי\ות ביה"ס. בעבר המודעות להפרעה הייתה נמוכה וילדים\ות רבים (המבוגרים\ות שהזכרתי בהתחלה) צברו חוויות שלילות וסבלו מכך שלא אובחנו ולא טופלו. ואילו בימינו המילים "הפרעת קשב וריכוז" נאמרות ללא היסוס ולעתים בחוסר זהירות. אם בעבר הייתה תופעה של תת אבחון, כיום במקרים רבים יש תופעה של אבחון יתר. מצב בו ילדים\ות מאובחנים\ות עם ADHD באופן שגוי בעקבות קשיים שמפגינים\ות הנובעים מסיבות אחרות ודורשים מענה אחר. כך למשל, ילד\ה אשר חווים מצוקה רגשית משמעותית עשוים להפגין חוסר שקט או לחלופין נטיה להתנתקויות.

איך אפשר להימנע מאבחון שגוי של הפרעת קשב וריכוז:

- ודאו שפניתם\ן לאיש\ת מקצוע שעובדים תחת הסמכה ופיקוח של משרד הבריאות. אנשי המקצוע הרשאים לערוך אבחון להפרעת קשב וריכוז הם פסיכולוג\ית, רופא\ה מומחה\ית בפסיכאטריה, רופא\ה מומחה\ית בנוירולוגיה, רופא\ה מומחה שעבר\ה הכשרה מיוחדת.

- נסו לאגד מידע מכמה שיותר סביבות בהן הילד\ה מתפקדים: הסביבה הביתית, הסביבה הבית ספרית, חוגים ולמעשה כל סביבה בה הילד פועל.

- שימו לב שהתסמינים הופיעו לפני גיל 12 ונמשכים לפחות חצי שנה.

- הקפידו על אבחון אשר מורכב ממידע שמגיע ממגוון הגורמים שמכירים את הילד\ה, ממבחנים לבדיקת קשב (מבחני נייר ועפרון או מבחנים ממוחשבים) וכמובן מהתרשמות קלינית של איש\ת מקצוע מיומן.

אבחון איכותי ומקצועי עשוי לדייק את ההבנה של הגורמים לקשיי הילד\ה ולאפשר טיפול ומענה מתאימים.